<h1>ראבי"ה סימן תשכ"ג</h1>
<h2>דף ו:</h2>
וקבלתי מאבא מורי דהא דשרי רבי אליעזר בן יעקב בנפתחו עיניו היינו דוקא כגון שיש לו כנפים, נוצה גדולה שעל כל גופה פלו(נ)מא בלע"ז, אבל נוצה הדקה לא. והכי גרסינן בפרק קמא דביצה בירושלמי גוזל שנולד ביום טוב מותר שמתיר עצמו בשחיטה והתני ביצים שריקמו גוזלים שלא העלו כנפים אסורים משום שקץ וכו' ואמר רבי חגי ואפילו שחטם אמר רבי אבון תיפתר בהני דנפקי וכנפיהון עליהון. ורש"י פרש בפרק אלו טרפות נמרטו כנפיו היינו נוצה גדולה. הילכך צריך להזהיר בכך באפרוחי תרנגולות ואווזות. ואף על גב דנקיט טעמא לפי שלא נפתחו עיניו, אורחא דמילתא שבו ביום לא הגיעו לכך. ואף על גב דבברייתא דכל השרץ וכו' נקיט נמי האי לישנא, יש לומר דבשלא נפתחו אפילו בעלי כנפים אסור, דבעינן תרווייהו.
